!?למה לא סיפרו לנו שיש סידורים בעולם
סידורים-בירוקרטיה- לוגיסטיקה (סב"ל) הם חלק מרכזי מחייו של האדם הבוגר. הסב"ל בולע חלק נרחב מהזמן והאנרגיה שלנו. טיפול בסב"ל
לא חייב להיות סיוט או עול בלתי נסבל, גם כשזה בדרך כלל לא חלק מהנה של החיים. במאמר המלצתי להכיר במרכיב זה של חיינו, לתת לו 'שם', לזהות שיש סב"ל בחיינו, להקדיש לו זמן ומשאבים, וכך הוא יתבצע בקלות רבה יותר עם פחות כעס ותסכול. מומלץ שנדבר בגלוי על הסגנון שלנו בטיפול בסמ"ב גם עם בני הזוג והמשפחה, כדי להפחית מריבות, לחצים, וקשיים הנלווים למשימה. חשוב להתייחס בשיקול דעת בנושא הסב"ל, להתייחס אליו גם בחינוך ילדים, וגם בהקשר לזוגיות. במהלך ההתפתחות שלנו כמבוגרים כדאי להמשיך לשפר מיומנויות הקשורות לסב"ל (ידע, ניהול זמן, הערכה ריאלית של התהליך, ויסות רגשי, יכולת דיאלוג, ומעל לכל- סבלנות ונחישות). לא לשכוח לפנות לנו זמן שאינו קשור לסידורים מנהלות ובירוקרטיה, זמן שאנו פנויים לעצמנו, לאהובים שלנו, לטבע ולעולם סביבנו. האיזון בין הדברים הוא אחד מאתגרי החיים.

ראש השנה הוא מועד המאפשר להאט את מרוץ החיים, ואת דחיסות המשימות הדוחקות בנו כל יום. להאט כדי להרגיש, להאט כדי לחשוב, להאט כדי להרחיב ולהעמיק את זווית החוויה שלנו את העולם. להאט כדי לעדכן ציפיות משנה לשנה. להאט כדי לסמן יעדים ולחפש דרכים חדשות להגיע ליעדינו

השיח החינוכי והציבורי כיום עוסק כיום בהאשמת אחרים – שהם גסי רוח, לא מכבדים, משקרים, רדודים, לא שווים וכדומה. ההתלהמות הזו יכולה להיות כנגד יחידים, כנגד קבוצות חברתיות או תרבותיות, כנגד מפלגות פוליטיות, כנגד הורים, מורים, שכנים, בני משפחה, נותני שרות, ובעצם מי לא? . כל צד מאשים את רעהו, ובטוח שהוא ההפך- 'אני אדיב, רציונלי ומנומס, האחרים הם חוצפנים, גסי רוח, ובורים'.

עדכון מודרני למשפטו של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט מהמאה ה 17: אני חושב משמע אתה קיים. טענת המאמר שההוויה המודרנית היא שהאדם מרוכז בעצמו, בכעסיו ברצונותיו, עלבונותיו וסערותיו הרגשיות ולכן אינו מסוגל לראות את הזולת כסוביקט נפרד ממנו. הסיבות לכך הן בעיקרן נוירולוגיות-קוגנטיביות מהמוח, וחלקן תרבותיות. המאמר מפרט את הסיבות בתוספת דוגמאות יומיומיות עם המלצות יישומיות לשיפור ההתיחסות הנעימה של כל אדם לעצמו אך גם לזולת.

להיות עבד משמעו להיות כבול להתנהגות של אחרים- לכעוס ולהעלב בגלל אחרים. להיות בני חורין משמעו לבחור את הרגשות, הפרשנויות, והתגובות שלך. לפעול ממיקוד שליטה פנימי
על כך במאמר היישומי שלפניכם

הרצאה המתארת את הדילמות ודרכי ההתמודדות ביחסי הורים וילדיהם הבוגרים, משנות העשרים שלהם ואילך. מתבסס על הספר 'כשהילדים יוצאים מהבית- יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים'. הנושאים מגוונים ורלוונטיים , כך- איך לעדכן את ההורות, האם עדיין מפעילים סמכות, איך משפיעים על הילדים, מה לגבי כסף, בני זוג, ועוד.

כסף, נושא מרכזי ומשפיע בחייו של כל אדם מילדות ועד בגרות. הטענה המרכזית במאמר היא שההתיחסות לכסף היא ברובה רגשית, ולא מספיק ענינית ובוגרת. תפקיד ההורים בכל גיל לחנך את ילדיהם בתחום הפיננסי, לתת להם ידע, ללמד אותם מיומנויות, ולעזור להם לגבש עצמאות כלכלית. בהמשך החיים ישנה המשימה של כתיבת הצוואה,שגם היא בעיקרה רגשית.
במאמר מתואר התהליך ההתפתחותי של יחסי ילדים והורים סביב נושא הכסף. מוצעות דילמות ודוגמאות רבות, וניתנות המלצות לתהליך החינוכי שיכול לקדם ילדים ומשפחות בהתמודדות יעילה בנושא הכסף.

אנשים בכלל והורים בפרט רוצים להשפיע על דעותיהם של מי שחשוב להם. אנו מנסים לשכנע באמצעות טיעונים רציונליים ולא ממש מצליחים. ד"ר טלי שרוט
(2018) מסבירה בספרה "מה זה משנה? איך אנחנו מצליחים (ומתי אנחנו נכשלים) לשנות את דעתם של אחרים" חלק מהסיבות לכך, ומעלה דרכים מבוססות מחקר לשכנוע יעיל. הצטרפתי אליה והוספתי מנסיוני הקליני והחינוכי בעבודה עם הורים, ילדים ואנשי חינוך כדי להציג בפניכם מאמר יישומי שישפר לכם את יכולת השכנוע שלכם . האם כבר הסתקרנתם והשתכנעתם להמשיך לקרא? מקווה... יהיה לכם שווה ומעניין... חלי

כולנו כבולים להרגלים. חלקם חיוביים וחלקם מציקים לנו, ובכל זאת קשה לנו להפטר מהם. במאמר אסביר כיצד נרכשים הרגלים, וכיצד הם מפעילים אותנו באופן אוטומטי. בהמשך אתאר כיצד אפשר לשנות הרגלים, כל פעם הרגל אחד- במאמץ, תוך מודעות ותרגול, עד שהרגל לא רצוי יוחלף בהתנהגות מתחרה שהיא חיובית ורצויה לנו יותר. במאמר אתאר את לולאת ההרגל כפי שמסביר אותה צ'רלס דוהיג (2013) בספרו 'כוחו של הרגל', ואתיחס גם לגישת המיינדפולנס המציעה גם היא טכניקות לשינוי הרגלים.
כל זאת במאמר מעשי ויישומי, שכל אחד מהקוראים יכול לקחת אותו לחייו, לשינוי הרגלים קטנים וגדולים. לבחירתכם.

מדריך יישומי למורים והורים. הבנת מהות המוטיבציה, הגורמים המעכבים אותה, והדרכים לחזק אותה- בחיים בכלל ובבית הספר בפרט. במאמר המלצות רבות שניתן להפעיל בבית ובכתה.

אנשים נוטים לשפוט ולהאשים אחרים שהם גסי כוח, מעצבנים . אנחנו לא רואים את עצמנו במראה, שהלא גם אנחנו פעמים רבות כאלו- לא מכבדים, קצרי רוח ומעליבים. במרוץ היומיום, בהשרדות הקיומית 'הפוסל במומו פוסל'. פעמים רבות אנו קוטלים אחרים בחולשתנו אנו. קשה לנו לעצור ולבחון את עצמנו ואת אחרים לעומק המורכבות של המצב. קשה לקיים תהליכי מנטליזציה- חשיבה של מניעים ותובנות שהיא זו שמאפשרת להפסיק את התוקפנות הפוגעת בכולם. במאמר אני מנתחת את התופעה ומציעה טכניקות להגביר את המודעות העצמית לחולשותינו האנושיות, ולדרך לקיים דיאלוג לגביהן . מאמר יישומי תמיד, ובמיוחד בחגים. שנה טובה!

במאמר מתואר כיצד ניתן להשתמש בסוגסטיות וטכניקות נוספות של תקשורת חיובית, במצבי לחץ וקונפליקט בבית ובכתה.
המאמר משלב ידע תאורטי ודוגמאות מהשטח. מאפשר יישום מעשי להורים ואנשי חינוך. נכתב על ידי חלי ברקש שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית

המאמר מדבר על שלושה סוגי שיחות - קטנות , בינוניות וגדולות. לכל אחת מאפיינים, מטרות, וטכניקות שונות. שיחה קטנה ולא אישית, שיחה בינונית אישית, ושיחה גדולה שנוגעת לתכנים רגשיים פגיעים. המאמר ממליץ כיצד להבחין בין סוגי השיחות , ולדעת להשתמש בתבונה בכל סוג במקום המתאים. כך יוכל כל אדם להרחיב את יכולות הדיאלוג שלו.

סיכום הגישה הרציונלית- אמוטיבית של אליס. הסבר האמונות הלא רציונליות המעוררות בנו רגשות שליליים, והדרך לווסת רגשות אלו דרך התדיינות וויכוח עם המחשבות הלא רציונליות. ביסוס דיבור פנימי רציונלי העוזר לווסת את הרגשות.

זוגות רבים חווים קשיים במהלך יחסיהם. לא תמיד צריך ללכת ליעוץ זוגי, ולפעמים ממש כדאי.
במאמר שלפניכם סימנים, שיכוונו אתכם לפנות ליעוץ. בנוסף, תוכלו ללמוד בקצרה מה תוכלו להרוויח מיעוץ זוגי. הכל כדי לא לאבד תקווה, ולהתקע בקשר זוגי אומלל.

לקראת נקיונות הפסח כתבתי מאמר על העקרונות הדומים בין נקיון הבית לבין הטיפןל בנפש, ובמערכות היחסים שלנו. כך למשל, אנחנו מנקים, מסדרים, מווסתים טמפרטורה, מעלים לבוידם- גם בבית וגם בנפש. בשני המקרים העבודה קשה, אך מתגמלת ומשפרת את איכות החיים. לקרא ולהנות!!!!

כתבתי בנימה אישית על הדמיון בין הגוף והנפש- על העייפות, על בולימיה רגשית, על וירוסים אנושיים, ועל איך מקבלים תגובה אלרגית מאנשים
הצעתי רעיונות כיצד אפשר לתחזק את הנפש טוב יותר, שתהיה רגועה ומסופקת עד כמה שאפשר

המאמר הקצר מדבר על החרויות האישיות שלנו, ועל הזכות הלא ברורה מאליה שיש לנו בחיינו.

במאמר מוסבר כיצד ניתן לזהות מצבים בהם טוב לנו. כיצד ניתן להעצים ולהגביר את נוכחותם בחיינו. זאת בצד אילוצים ודרישות שיש בחיי כולנו, ורגישויות אישיות שמקשות באופן בלתי נמנע על כל אחד מאתנו להיות מרוצה ולהרגיש את הטוב.
המאמר משלב מחשבות ותובנות עם עצות מעשיות, מבוסס על התנסות אישית, מקצועית, על פי גישת המיינדפולנס והסומטיק אקספיריאנס.

​

​

​