הרצאות וסדנאות הורים

  • משך כל הרצאה כשעה ורבע + זמן לשאלות

  • כל נושא הרצאה יכול להיות מועבר כסדנה חוויתית המותאמת לצרכים הספציפיים של כל קבוצה. 

כשהילד מתפרץ - אל תשאל למה אלא איך אפשר לעזור?!


כשילדים מתפרצים, הורים ומורים נוטים לשאול ולדבר יותר מידי... שואלים את הילדים שאלות רטוריות עצבניות 'למה את/ה מתנהג/ת ככה?!'. מסבירים לילדים בהגיון למה לא היו צריכים להתנהג ככה. מתעצבנים ומאשימים את הילדים למה הם לא נרגעים מהר, ובפועל מלבים את ההתפרצות של הילדים, ואת תחושת חוסר האונים והרגשת הכשלון שלהם כשלא מצליחים להרגיע את הילדים. בהרצאה אסביר כיצד ההצפה של הילדים המתפרצים 'מדביקה' את המבוגרים, שמאבדים את השליטה ושיקול הדעת שלהם. לכן הראשונים שצריכים להתעשת הם המבוגרים. דרך זיהוי מתי הילדים צריכים מהם תגובה של 'נוהל חרום'. מהם המצבים של התפרצויות זעם, תסכול, עלבון, חרדה ולחץ של ילדים בהם התגובה צריכה להיות ברורה ענינית ויעילה. כיצד להרגיע את הילדים תוך כדי תיקוף רגשות הילדים (שהם עכשיו בהתפרצות) תוך השמת גבולות (מה מותר ומה אסור לעשות ) ואמונה שההתפרצות תיכף תיגמר (סוגסטיה חיובית). גישה זו של תקשורת חיובית סוגסטיבית תביא לסיום המשבר במינימום נזק לילד ולהורה .תאפשר לחזור בהקדם לשגרה לטובת כולם.




דיאלוג בנושא משמעת ואחריות


בהרצאה יוסברו מחד הצורך האנושי בגבולות, ומאידך הקשיים בשמירת גבולות על ידי דמויות הסמכות (הורים, מורים) בעידן המודרני. אנו בתקופה המעבירה מסרים סותרים של צורך בסמכות ומשמעת מחד, וצורך בדמוקרטיה מאידך. בהרצאה נכיר את הפרשנויות האישיות שיש לכל אחד מאתנו על 'המשמעת הרצויה'. במיוחד נתמקד בציפיות הלא ריאליות שיש לרבים למשמעת מלאה, מהירה, 'מחייכת' והגיונית. ציפיה ל'משמעת פנימית'- אחריות, במקום שאינה אפשרית. ציפיות אלו גובות מחיר יקר של כעס מיותר המפחית מיעילות תהליך המשמעת. בהרצאה יוצע מודל ציפיות ריאלי המתאים למשמעת לילדים בגילאי הגן ועד גיל ההתבגרות. נדבר על טכניקות מרכזיות 'לדבר משמעת' עם ילדים (בבית/בכתה), להיות 'קשים לבעיה ורכים לבני האדם', לשמור על גבולות אך בדרך הומניסטית ומכבדת.




דיאלוג לפתרון בעיות


ילדים נתקלים במהלך חייהם בבעיות שונות: לימודיות, חברתיות ורגשיות. מרגישים עקב כך מצוקה, כעס ותיסכול. לעיתים הילד מעונין בעזרת המבוגרים (הורים, מורים) ולעיתים המבוגרים הם אלו המוטרדים מהבעיה ורוצים לעזור לפתור אותה.
רוב המבוגרים מנסים לעזור בכך שהם מסבירים לילד כיצד לפעול, נותנים עצות ומכוונים אותו לפתרון הרצוי בעיניהם. פעמים רבות נסיונות אלו לעזור אינם מצליחים- הילד מרגיש כועס, מותקף, ודוחה את העזרה.
בהרצאה יוסבר כיצד מבין כל הורה/מורה באופן סוביקטיבי את תפקידו החינוכי 'לעזור לילד'. תפיסת התפקיד יכולה לעיתים לחבל בהגשת עזרה אם היא אינה ריאלית. בהמשך תוצע דרך מומלצת לדבר עם ילדים כשהם במצוקה. להקשיב, לגלות אמפטיה, להבין במדויק מה הבעיה, ולחפש עם הילד פתרונות המתאימים לו. לקיים דיאלוג המקרב בין המבוגר לילד ומאפשרת לו לסייע ביעילות. דגש יושם על היכולת של המבוגר להישאר תומך והומני גם כשהתקשורת עם הילד מאיימת ולא נעימה.




להקשיב ולהבין ילדים - תקשורת מקרבת עם ילדים


עולמם הפנימי של ילדים עשיר- הם מרגישים וחושבים בעוצמות. את רגשותיהם ומחשבותיהם הם מעבירים בדרכים ישירות (אומרים) ובעיקר בדרכים עקיפות. לעיתים חסרות להם מילים, ופעמים רבות המסרים לא מודעים אף להם. ילדים מאותתים באופן סמוי על תחושותיהם. אם בהתנהגויות ואם ברמזים. כך למשל ילד הטוען שמשעמם לו מנסה אולי לאותת שקשה לו, וילד שצועק שלא אכפת לו מנסה לומר שאכפת לו מאוד אלא שהתייאש. לנו המבוגרים לא קל להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הילדים. לחלקם קשה לנו להקשיב- אם בגלל שהמסרים קשים (הילד מעביר עלינו ביקורת) אם בגלל שהמסרים לא מקובלים עלינו בשיפוט הבוגר שלנו (מה פתאום הוא לא רוצה ללמוד, זה חשוב) ואם בגלל שאנחנו ממהרים לענות ולהיות צודקים עוד לפני שהקשבנו והבנו את הילד.
בהרצאה אפרט את המחסומים להקשבה מדויקת לילדים. אסביר כיצד ניתן להבין מסרים סמויים, וכיצד ניתן לנהל דיאלוג אמפטי ומקדם כדי להבין אותם טוב יותר.




ילדים מסבירים: ככה תחנכו אותנו לערכים


להורים ולמחנכים חשוב מאוד ללמד ילדים ערכים. שיפנימו את כללי החברה 'ושיתנהגו כמו שצריך'. מאמינים שערכים הם דבר הכרחי, שיעזור לילד להשתלב טוב יותר בחברה ולהיות מבוגר מתפקד ומצליח. ואכן כך. חשוב שילדים יהיו חרוצים, מנומסים, ישרים, אוהבי תרבות, וכו'. כך גם מבוגרים.
במציאות קיים קושי רב בהקניית ערכים, ובחיים לפיהם. פעמים רבות החינוך לערכים נעשה בדרך של הטפות מוסר, כעס וענישה על הפרת ערכים. הערכים מועברים באופן צדקני של 'ראה וקדש', שקשה ליישמו בחיים עצמם (אל תשקר, אל תלשין- מי יכול לעמוד בערכים כאלו בצורתם הטוטלית?). כתוצאה מחוסר היעילות של החינוך הזה לערכים הילדים לא מתנגדים והמבוגרים מתוסכלים.
בהרצאה יסביר למבוגרים 'ילד מייצג' בשם חבריו הילדים כיצד ניתן לדבר על ערכים 'בגובה העיניים'. כיצד ניתן להקנות ערכים באמצעות דיאלוג ריאלי ותומך. למשל, כיצד יכולים המבוגרים להיות מודל ריאלי ללמידת ערכים, כיצד ניתן להפוך את הערכים 'מפלקטים על הקיר' למפת דרכים שעוזרת בחיים עצמם.




חיזוק הדימוי העצמי והערך של ילדים


הדימוי העצמי שלנו הוא הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו, והערך שאנו נותנים לעצמנו- חיובי גבוה, או שלילי נמוך. דימוי עצמי נמוך פועל לרעתנו: פוגע בתחושת הערך, מקשה להתאמץ כדי להצליח, ופוגע גם ביחסים החברתיים בגלל הפרשנויות השליליות שהוא מייצר. דימוי עצמי חיובי פועל לטובתנו: מדרבן אותנו להתאמץ ולהצליח, מחזק אותנו גם כשקשה, ומעודד אותנו ליחסים חברתיים טובים. הורים ומורים רוצים ומוכנים לעשות 'הכל' כדי לחזק את הדימוי העצמי של הילדים, אך לא תמיד יודעים כיצד. בהרצאה יוצגו הדרכים השונות לחיזוק הדימוי העצמי של הילדים, דרכים הניתנות ליישום בכתה ובבית.




עולמם החברתי של ילדים


תיפקודם החברתי של ילדים הוא חלק מרכזי בהתפתחותם. הילדים עצמם, ההורים והמורים מוטרדים מאוד כשיש לילדים 'בעיות חברתיות' כמו: בדידות, ביישנות, דחיה חברתית/חרם, חברים שליליים. התנהגות אנטי חברתית של תוקפנות, שתלטנות, השפלות, סחיטה נצלנות ועוד. מיקום חברתי בעייתי-החנון למשל. או חוויה אישית של הילד שהוא 'לא מספיק מקובל'.
בהרצאה יוסבר מקורן המגוון של בעיות בתיפקוד החברתי. מקור אחד הוא חוסר במיומנויות חברתיות (כמו היכולת לנהל שיחה, לשתף, לוותר, לשחק). מקור נוסף הוא קשיים בדימוי העצמי ובתחושת הערך של הילד המקרינה על יחסיו החברתיים. מקור נוסף הוא תוקפנות ותיסכול מעולמו של הילד המתבטאים באופן בעייתי ביחסיו עם חבריו. ומקור נוסף הוא ציפיות חברתיות לא מותאמות של ההורים מילדם (מתקשים למשל לקבל שילדם מסתפק במעט חברים ולא צריך יותר). בהרצאה יועלו דרכי התמודדות עם קשיים חברתיים. למשל, ללמד את הילד כישורים חברתיים, לחזק את בטחונו העצמי במסגרת חינוכית או טיפולית. ובמקביל לטפל במסגרת המשפחתית- לחזק את מודעות ההורים לציפיותיהם, ללחצים ולביקורת המקשים על המצב, ולבנות במקומם דיאלוג תומך שישפר את תיפקודו החברתי של הילד.




יחסים בין אחים במשפחה - כיצד לבסס יחסים חיוביים כילדים וכבוגרים


אחים ואחיות במשפחה חולקים אותם הורים , אותה טריטוריה משפחתית פיזית ורגשית, אותם חוויות ילדות גם אם לא זהות. האחים והאחיות לא בחרו אחד את האחר, לפעמים יש ביניהם התאמה, ולעיתים ממש לא. טבעי וידוע שיש בין אחים ואחיות רגשות מורכבים- גם אהבה , קרבה, מחויבות הדדית, ולפעמים תמיכה וחברות אמיתית . בו בזמן ויחד עם הטוב שבקשר יש גם קנאה ותחרות על המשאב היקר של אהבת ההורים וזמנם. מאבק על כל דבר בבית, מאבקי כוח מי מחליט ומי צודק, השוואות, ולכן גם מריבות רבות, חלקן במינון סביר, וחלקן אכזריות ומשפילות, הרבה תלוי בטיב ההתאמה הטמפרמנטית בין האחים והאחיות וגם בהשגחה ובחינוך ההורי - כיצד ההורים מטפלים במתח הבלתי נמנע בין הילדים. בהרצאה נדבר על מורכבות הקשר בין אחים ואחיות, על מורכבות המקום של ההורים שאמורים לתווך בין הילדים, אך לתת להם גם להתחזק ולהסתדר בעצמם בלי שההורים נגררים לכל מריבה. להורים משימה כפולה- להתמודד עם יחסי האחים והאחיות בגיל הצעיר שלהם, ולבנות בו בזמן את הבסיס לקשר העתידי שהיו רוצים שיהיה בין ילדיהם כשיתבגרו. כשלא יגורו כבר בבית. רוב ההורים רואים הצלחה משפחתית גדולה כשילדיהם מסתדרים ביניהם, במיוחד בגיל הבוגר. כל הורה מביא לסיפור גם את משפחת המוצא שלו- את יחסיו עם אחיו שלו, עד כמה הם מוצלחים. בהרצאה אציע דרכים להבין מערכת יחסים מורכבת זו, כיצד להתמודד עם המתח בין אחים ואחיות, להוציא ממנו את המיטב , להווה וגם לעתיד היחסים.




לדבר על כסף ולהרוויח - כסף ויחסים במשפחה


כסף מנהל את חיינו ומשפיע מאוד על יחסינו במשפחה. ולמרות זאת מעט מאוד מדברים עליו, מעט מידי מבינים את משמעויותיו הרגשיות, ורוב ההורים לא קיבלו בעצמם ולא נותנים לילדיהם חינוך מספק בתחום הכספי. בהרצאה אפרט את המשמעות הרגשית של כסף: כוח, שליטה, חרדה, אשמה, תחושת הערך הנשפטת דרכו. אפרט כיצד נרכשות העמדות הרגשיות והמעשיות כלפי כסף כבר בילדות, ואציע דרכים לחנך ילדים בנושא הכסף- לתת להם ידע בנושא, לעזור להם לווסת את רגשותיהם ודרישותיהם (לדעת לשמוע 'לא') , ולתרגל אותם בניהול תקציב שלהם. במקביל אדריך את ההורים כיצד לנהל ביניהם דיאלוג עניני בנושא כסף, כך שיוכלו לקבל במשותף החלטות כספיות לטובת הילדים ולטובת עצמם. ההרצאה מתבססת על הרצאה שכתבתי בנושא 'לו היינו רוטשילד' ומתפרסמת באתר, ועל פרק מספרי 'כשהילדים יוצאים מהבית'.




לחזק מוטיבציה - לכוון את הרצון האישי כדי להשיג מטרות


בהרצאה יסובר מנגנון המוטיבציה האנושית. המוטיבציה היא רצון המכוון לפעולה. חלקה מודע וחלקה לוא, חלקה רגשי וחלק ה קוגנטיבי, יש בה קונפליקטים , ויש דרכים מוכחות להניע אותה כדי שהמוטיבציה תגשים את עצמה. יש מוטיבציה פנימית המתבססת על ענין ובחירה, ומוטיבציה חיצונית המתבססת על חיזוקים מחוץ לאדם. שתיהן חשובות, ויש לדעת להפעיל את שתיהן. הורים ומורים נתקלים פעמים רבות בקשיים בהנעת ילדים למוטיבציה בתחומים שהילדים לא מעונינים בהם. כך למשל- בלימודים, בחובות בבית. בהרצאה אסביר דרכים להתמודד עם ילדים 'שלא מתחשק להם', או שהם מתנגדים בפועל לדברים. אתיחס גם למוטיבציה של ההורים והמורים עצמם-המבוגרים מאבדים את המוטיבציה שלהם מול קושי, ויש לתחזק אותה מול הקשיים הבלתי נמנעים בתפקיד. יש ללמוד כיצד לא לוותר, ולהמשיך לשמור על המוטיבציה שלך- חזקה, ממוקדת ויעילה. אסביר על גורמים המעודדים מוטיבציה ושעליהם יש להורים ולמורים השפעה- כך תנאים סביבתיים של תמיכה ועידוד, דיאלוג ישיר, חיזוק בטחון עצמי ויכולות התארגנות.




לממש פוטנציאל אישי להצלחה - בלימודים בפרט ובחיים בכלל?!


לכל אדם יש פוטנציאל מולד. פוטנציאל שכלי, רגשי, חברתי ופיזי המסמן את מקסימום התיפקוד האפשרי לאותו אדם. בחיים הבוגרים הפוטנציאל הפנימי אמור לבוא לידי מימוש דרך תוצרים והצלחות בחיים עצמם . לא מספיק שהאדם 'יכול ורוצה' הוא צריך גם 'להביא תוצאות'. כדי להצליח ולממש פוטנציאל יש צורך בתנאים סביבתיים שיאפשרו זאת, ובמיוחד בכוחות נפשיים, בדלק שיניע את 'מכונית הפוטנציאל' ויביא את האדם למקום הטוב ביותר שהטבע המולד שלו מאפשר.ישנם אנשים לא מעטים, שנמצאים 'בתת תיפקוד' יחסית לפוטנציאל שלהם. הם חווים תסכול, ופגיעה בערך שלהם, ולא מצליחים להגיע ליעדים שלהם. בהרצאה יוסברו המכשולים הרגשיים המקשים לממש פוטנציאל (למשל- פרפקציוניזם, פרשנויות לא רציונליות של מצבים, קושי לעמוד במצבי תסכול וכשלון, קושי בשליטה ברגשות,ועוד). יוסברו אמצעים המאפשרים לממש את הפוטנציאל, ולהגיע לתיפקוד וסיפוק מירביים בתנאים הקיימים. כל למשל- היכולת להעריך ריאלית את הכוחות שלך ושל הסביבה שלך, הצבת יעדים, חיזוק הבטחון והחוסן מול כשלונות, ויסות רגשי, יכולות דיאלוג אמפטי עם הסביבה ועוד.הנחת היסוד של ההרצאה היא שלכל אדם יש את הפוטנציאל לחזק את יכולת ההתמודדות שלו כך שיוכל לבטא את מירב היכולות שלו, ולחוות הצלחה וסיפוק. נדרשת לשם כך עבודה, אך הדבר אפשרי, ולכך מכוונים דברי.




אל תהיה עבד למחשבותיך האוטומטיות! על כוחה של הפרשנות הרציונלית


תגובותינו לארועים העוברים עלינו קשורות פחות לארוע עצמו, ויותר לפרשנות שלנו אותם. אנחנו מרגישים ופועלים על פי הבנתנו הסוביקטיבית , שלעיתים פוגעת בנו. אנחנו כועסים, נעלבים, מתייאשים, מקנאים- הכל על בסיס פרשנויותינו שאינן די מדויקות. מדובר בדיאלוג פנימי, רובו לא מודע, שבו מחשבות לא רציונלות נוטות לנהל אותנו באופן אוטומטי ולא די יעיל. מחשבות רציונליות מנסות להתווכח עמן כדי לכוון אותנו למקום טוב יותר עבורנו. לדוגמא: אם מישהו מתנגד לך אתה עלול לחשוב, שהוא רוצה לפגוע או להכניע אותך. אתה תיגרר למאבק כוח חסר פשרות על מנת לפגוע חזרה ולנצח (חשיבה לא רציונלית) אך אם תחשוב שזה לגיטימי שאנשים חושבים שונה ממך, תוכל לנהל איתם משא ומתן ממקום עניני ויעיל יותר (חשיבה רציונלית). דוגמא נוספת: אם יש לך קשיים במטלה מסוימת אתה עלול לחשוב שאתה עומד להכשל, אולי אפילו בגלל טעות שלך. לכן תגיב בלחץ, באשמה וביאוש (חשיבה לא רציונלית). אך אם תחשוב שתמיד יש קשיים בדרך להצלחה תחפש בעניניות פתרונות, ואך תגיע לפתרון (חשיבה רציונלית). בהרצאה יוסברו מאפייני החשיבה הלא רציונלית על פי התאוריה של אלברט בנדורה (ה- R.E.T). יפורטו מחשבות 'הצריך', הקטסטרופה, ההנמכה העצמית, והקושי לשאת תסכול. בהמשך תוצע דרך להתווכח (to debate) בדיבור הפנימי עם המחשבות כדי להגיע לחשיבה רציונלית וענינית. כך יוכל כל אדם לווסת את תחושותיו ולהיטיב את תגובותיו גם במצבי קושי אישיים ותעסוקתיים. יישומי הגישה מעולים לתחום החינוכי להורות, לזוגיות ולחיים האישיים.




אני כועס משמע אתה לא קיים! ויסות רגשי


התמודדות עם לחץ בהורות לפי גישת הסומטיק אקספיריאנס וה NLP מצבים רבים בחיים הם מצבי לחץ, ואנו מגיבים אליהם בתגובות רגשיות מוקצנות ולא יעילות. בלחץ אנחנו מרוכזים בעצמנו ומתעלמים לחלוטין מאחרים, לעיתים בהתנהגות גסת רוח, תוקפנית שלא מאפיינת אותנו כשאנחנו רגועים ושקולים. ההבדל בין מצבי הלחץ והרוגע הוא האיום שמציף את האדם, במהירות, לפני שיש זמן לחשוב ולהגיב בשיקול דעת. האיום הוא בדרך כלל על תחושת הערך העצמית, מה שגורם לתחושות אשמה או להאשמה אוטומטית של אחרים. איום נוסף הוא על תחושת השליטה. תחושה של חוסר בטחון ויציבות, הרגשה ‘שכל מה שבנו עלול להתמוטט’, שכל הטכניקות והידע שלנו לא עוזר, ומרגישים חסרי אונים וחלשים באותו רגע. תחושת הלחץ עולה, ואיתה הדחיפות לפתור את הבעיה ‘מהר, עכשיו ובלי שאף אחד יעמוד בדרך ויתסכל אותי. חלקי המוח המגיבים במצבי לחץ ואיום מסוכנים כאלו הם המוח הרגשי (האמיגדלה) והמוח הגופני (תחושות הלוחמה והבריחה). תגובות מוחיות אלו מהירות וחזקות יותר מאשר תגובות המוח השכליות השקולות שלנו (תגובות הקורטקס). כשאנו בלחץ הדיאלוג שלנו עם סביבתנו יהיה סוער ובלתי יעיל. במפגש אסביר את הדינמיקה בין שלושת תיפקודי המוח, אביא דוגמאות רבות למצבי לחץ מאיימים מחיי היומיום בכלל, וגם בסביבת העבודה. אתן עצות מעשיות כיצד להתאזן, 'לחזור לשכל ולתבונה' על מנת להגיב בצורה שהיינו רוצים בה- תגובה שקולה גם במצבים מעצבנים.




זה לא צריך להיות כל כך מלחיץ!!! זיהוי והפחתת לחץ


התמודדות עם לחצים היא משימה עמה מתמודדים כולנו- בחיינו האישיים והמקצועיים. רמת לחץ גבוהה גורמת לפגיעה בבריאות, לפגיעה באיכות החיים, וגם ברמת התוצרים. בהרצאה אסקור את מקורות הלחץ עמם בחיים המודרניים בכלל , בעבודה, במשפחה, בזוגיות, ובחיים האישיים- ואציע שיש לנו יכולת שליטה והשפעה להפחית אותה, להשיג תחושת רוגע ושביעות רצון גבוהה יותר בחיינו. אתמקד בשתי גישות מרכזיות המציעות הסבר וטכניקות התמודדות עם לחץ הראשונה- הגישה הקוגנטיבית התנהגותית המאמינה שתחושת שתחושת הלחץ קשורה לפרשנויות האישיות של האדם את המציאות סביבו, ושמודעות עצמית לדיבור הפנימי שלך, ותרגול דיבור פנימי מותאם יותר למציאות ולעצמך משפר את רמת הלחץ ואיכות החיים. הגישה השניה היא גישת הסומטיק אקספיריאנס של פיטר לוין, המאמינה בלחץ הקשור לתגובות השרדותיות שלנו המתבטאות בהצפות רגשיות וחושיות בגוף. נזהה מה מהווה סכנה עבורינו- איומים על הערך, על תחושת היציבות, וכיצד אפשר להשיג תחושת בטחון מול הטלטלות שהמציאות מציבה מולנו. החיים הם לא כל יום ספא, אבל כפי שנאמר- זה לא צריך להיות כל כך מלחיץ!!!




הרגל הופך לטבע, וטבע קשה לשנות- כיצד לרכוש ולשנות הרגלים?!


ילדים ומבוגרים מופעלים על ידי הרגלים- חלקם חיוביים וחלקם שליליים הפוגעים בהם. הרגלים הם דפוסים קבועים (של התנהגות, פרשנויות, עמדות, רגשות, תחושות) המופעלים אוטומטית מגזע המוח על ידי תשוקה נוירולוגית לגמול. כך אומר צ'רלס דוהיג בספרו 'כוחו של הרגל (2013). בהרצאה אסתמך על ספרו ועל מאמר שכתבתי בנושא ומופיע באתר על 'מפסיקים להיות עבדים להרגלינו המגונים. פעמים רבות הרגל נרכש והוא לא משרת אותנו לטובה, או סותר ערכים שלנו. אנו רוצים לשנות אותו, והדבר קשה כל כך ולא מתאפשר. פעמים רבות גם כשרוצים לשנות הרגל שלילי, אצלנו או אצל מישהו אחר- הדבר כמעט בלתי אפשרי. ההרגל קשיח. יעידו על כך הורים מתוסכלים שמנסים להקנות הרגלים אצל ילדיהם, מורים, וגם בני זוג שמנסים לשנות אחד את הרגלי האחר. בהרצאה נדבר על דרכים שנמצאו יעילות לרכישת הרגלים (רמז- לא הסברים, הטפות, כעסים, עונשים, אלא יותר זיהוי נכון של הגירוי והגמול שנדרשים להרגל, ותרגול קבוע של הקניית ההרגל) . כך יוכלו הורים ואנשי חינוך להקנות הרגלים בסיסיים לפעוטות (נקיון, סדר, נימוס ועוד) לילדים ומתבגרים (התארגנות, ויסות רגשי, ועוד ). נעסוק גם בדרכים לשנות הרגלים שליליים עבורך או אצל אחרים. רמז- גם כאן הסברים, הטפות כעסים ומוטיבציה קצרת מועד לא עוזרים. אלא זיהוי 'לולאת ההרגל', החלפת התנהגות הרגלית בהתנהגות חדשה, עם סיפוק הגמול שהאדם זקוק לו במצב הקיים.ותמיד מאמץ- לפחות ל 21 יום שנדרש לפי מחקרים להקניית הרגל חדש. זהו אינו תהליך קל, אך הוא בהחלט אפשרי כשהוא מתבצע בדרכים הנכונות. ההרצאה משלבת ידע תאורטי טכניקות יישומיות, ודוגמאות רבות להורים, משפחות, ואנשי חינוך. בסיומה ניתן יהיה להתחיל בתהליך יעיל של רכישה ושינוי של הרגל אחד חשוב לפחות...




הכוח החיובי של חשיבה שלילית - איך לעזור לילדים פסימיים


במשפחות וכתות רבות יש את 'הילד הפסימי', 'הילדה שמתלוננת', 'שלא מרוצה משום דבר', 'הילדה שדואגת מה יכול להשתבש במקום לשמוח' 'הילד שמרגיש מקופח כמה שלא עושים עבורו' 'הילדים שמוותרים כי ממילא לא יצליחו' . אלו הילדים, שהחשיבה הראשונית שלהם היא שלילית, פסימית- הם רואים את הבעייתי מהר יותר מהחיובי. את 'חצי הכוס הריקה' ולא את המלאה. קשה להורים ולמורים להתמודד עם ילדים פסימיים. גם כי ילדים לכאורה אמורים להיות שמחים בעולמם, במיוחד כשאנו המבוגרים עושים כמיטב יכולתנו להיטיב איתם. מתסכל את המבוגרים שלמרות הסברים ועידוד הילדים הפסימיים לא משתכנעים ולא משנים את חשיבתם השלילית. קשה לשכנע אותם בהגיון לראות את כל הטוב והמוצלח בעולמם. ואז כשהילד נשאר פסימי מעבירים עליו ביקורת, כועסים, ודואגים לו. כי אם לילד אין חשיבה חיובית, שבימינו היא כוח הכרחי להצלחה בחיים אולי הוא חלש. כפוי טובה, מניפולטור. הלחץ על הילדים הפסימיים להיות חיוביים, מגביר בתורו את הפסימיות של הילדים שמרגישים רע עם עצמם כי אכזבו את סביבתם, וקיבלו חיזוק לעמדתם שהעולם קשה ובעייתי. זהו 'מעגל זדוני' של נבואה שלילית שמגשימה את עצמה. בהרצאה אסביר שחשיבה שלילית בפני עצמה אינה חולשה ואינה מכשול. להפך- במצבים מסוימים היא חוזק. בזכותה דרוכים, חושבים על אפשרויות שליליות ומתארגנים לקראתן. בנוסף, ילדים עם נטיה לחרדה מאופינים בחשיבה שלילית ופסימיות וזהו מאפיין טמפרמנט שלהם, שלא ניתן להעלים. עם זאת - אפשר ללמד אותם לתפקד בצורה טובה, ויותר מרוצה עם המאפיינים הבסיסיים שלהם. להיות 'פסימיים מתפקדים ומרוצים'. בהרצאה אציע גישה וטכניקות שמתבססות על קבלת החשיבה השלילית והפחתת הביקורת עליה , הבנת כוחותיה ומגבלותיה, והפעלת טכניקות משלימות כך שהילד יהיה לא רק פסימי.




בשלות לכתה א'


הכניסה לכתה א' היא ארוע משמעותי, כניסה לבית הספר בפעם הראשונה. ההורים והילדים מתרגשים וגם חוששים מהשלב החדש והכה חשוב בחיי הילדים. בהרצאה נבחן את הדומה ואת השונה בין גן הילדים לבית הספר. נגדיר מהי תופעת הבשלות בכלל והבשלות לכתה א' בפרט. נזהה מה יכול לעזור לילדים להצליח ולהנות בכתה א'. מה נדרש מהם מבחינה פיזית, שכלית, רגשית וחברתית כדי להשתלב במסגרת החדשה. להורים יושמו הדגשים כיצד ללוות את ילדיהם בצורה תומכת בכניסה לכתה א'.




מתבגרים והורים בדרך לצבא...


ההרצאה תעסוק ביחסי ההורים והילדים במהלך התקופה של תהליכי החיול בדרך לצבא. כתות י"א וי"ב במהלכן מגיעים הצו הראשון והשני, מתבצעים המיונים, ונלקחת ההחלטה לגבי המסלול הצבאי המועדף, או במקרים מסויימים ההחלטה על אי- שרות. שנות השרות הצבאי נחוות גורליות, ולכן כל החלטה מלווה במתח רב. זו התקופה בה המתבגרים וגם הוריהם מתמודדים עם ציפיות, תסכולים וחרדות מתמשכים עד הגיוס. התחושות והדילמות בהקשר לשרות הצבאי קורות בתקופה עמוסה בתיכון. אלו השנים בה המתבגרים מנסים בו בזמן לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה ולמצות עד תום את הכיף והשחרור של שנו הנעורים האחרונות לפני הגיוס 'הכניסה לחיים הבוגרים'. המתבגרים מתפקדים מחד כצעירים תחת חסות הוריהם ומאידך הם כבר 'כמעט גדולים' עם תעודת זהות, חשבון בנק ופעמים רבות גם רשיון נהיגה. זו תקופה מבלבלת ומורכבת שמשפיעה גם על יחסי ההורים והמתבגרים. כשהמתבגרים מתגייסים ההורים מתגייסים איתם, בתחושה לפחות. לכן מעורבות ההורים כה גבוהה, ורצונם להשפיע ולתרום לילדיהם כה חזק. לעיתים יש הסכמה בין ההורים למתבגרים, ולעיתים יש מחלוקות, לעיתים התהליך מתבצע בקלות יחסית ולעיתים מעורר סערות. בהרצאה אתאר את הדילמות המרכזיות עמן מתמודדות ההורים והמתבגרים בשנים אלו. כך למשל : כיצד משפיעים ההורים על ההחלטות של ילדיהם לגבי הצבא, עד כמה יש להם זכות להתערב, ומה דרכי ההשפעה היעילות יותר בגיל זה- הפעלת סמכות, שכנוע או דרכים נוספות.
ההמלצות המרכזיות שיינתנו בהרצאה יהיו לכיוון הרחבת המודעות למורכבות המצב, ולמכשולים המאפיינים אותו. לכיוון דיאלוג שיכבד מחד את עצמאות הילדים ומאידך גם את זכות המעורבות של ההורים . דיאלוג עניני שיעזור למתבגרים לבחור בצורה הטובה ביותר את המסלול הצבאי המתאים להם, ושישאיר את היחסים עם ההורים במצב טוב.




כשהילדים יוצאים מהבית - יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים


שנות העשרים של הילדים, מהצבא ועד גיל שלושים לערך, אינן המשך של גיל ההתבגרות. זהו עשור שנים בו ההורים והילדים מתמודדים עם אתגרים יחודיים אותם יש להבין ולהתאים את דרכי התקשורת וההתמודדות. בהמשך לספרי 'כשהילדים יוצאים מהבית- יחסי הורים ילדים מגיל 18 ועד כמה שצריכים' אתייחס בהרצאה לנושאים אלו. כיצד מומלץ לעדכן את היחסים בין ההורים לילדים למקום בוגר ושוויוני יותר, כיצד ההורים יכולים להשפיע על ילדיהם הבוגרים, כיצד ומתי אפשר עדיין להפעיל סמכות. התיחסות לכסף, לבני זוג. התמיכה המתאימה בילדים בצבא, ואחריו- בבחירת מסלול הלימודים והמקצוע. היציאה מהבית. ההרצאה מדברת מזוית החוויה של ההורים וגם הילדים. כדי לעודד דיאלוג בוגר עניני ומתאים ביניהם. אשלב דוגמאות, סרטונים, וטכניקות רבות.




אל תהיה חכם אלא צודק - דרכים להשפיע ביעילות על הזולת!


אנשים בכלל, והורים בפרט רוצים להשפיע על דעותיהם של אחרים - לחנך את ילדיהם כך שיתפתחו לכיוון 'הנכון' והמתאים להם. ההורים רוצים להשפיע עליהם לכיוון עמדות חיוביות, ערכים 'נכונים', התנהגויות 'מחונכות'. אין ספק שתהליך החינוך מערב השפעה. פעמים רבות השכנוע נעשה באמצעות ההגיון- ההורים מסבירים לילדים בהגיון למה הם צריכים להתנהג / לחשוב / להבין כך או אחרת. מביאים טיעונים רציונליים, הסברים, נימוקים, עובדות להצדיק את דעתם ולהשפיע על הילדים. ההצלחה לא תמיד רבה. הילדים נשארים בעמדותיהם והתנהגותם, דווקא במקומות שחשוב להורים שהילדים ישתנו- המקומות שהתנהגותם שגויה, שעמדותיהם מוטעות. החוויה מתסכלת כי דווקא במקומות האלו כל כך חשוב להורים להשפיע, לחנוך- ובצדק. אז מה עושים? בהרצאה אשלב דברים מספרה של ד"ר טלי שרוט (2018) "מה זה משנה? איך אנחנו מצליחים (ומתי אנחנו נכשלים) לשנות את דעתם של אחרים". אוסיף מנסיוני הקליני והחינוכי בעבודה עם הורים, ילדים ואנשי חינוך. אסביר כיצד המוח הרגשי שלנו דוחה נימוקים רציונליים, ומושפע יותר מדרכי השפעה רגשיות. אביא מחקרים וטכניקות יעילות להשפעה על ילדים ומבוגרים. אשלב מדברי גם מגישת ה NLP של בנדלר וגרינדלר- גישה יישומית להשפעה יעילה דרך תקשורת בינאישית. אדגים את טכניקות הגישה על סיטואציות חינוכיות מהיומיום כך שההורים יוכלו ליישם דרכי השפעה אלו בקשר היומיומי עם ילדיהם.




חנוך לילד על פי הטמפרמנט! השפעות המזג המולד שלנו על יחסי הורים וילדים


תינוקות נולדים עם טמפרמנט מולד. מזג גנטי המורכב על פי גרינשפן מתשעה מאפינים, שנשארים יציבים לאורך הילדות ובבגרות. כך למשל- מה רמת הפעילות האקטיבית, התגובה לשינויים, רמת הרגישות, ההמשכות והרתיעה מאנשים וחפצים, רמת הסדירות של הפעילות , החייכנות הטבעית, ועוד. אלו 'צבעי היסוד' של טבע הילד, ועליהם נוספים בהמשך הגוונים האישיותיים וההרגלים של האדם על פי השפעות הסביבה וההתנסויות אותן הוא רוכש בהמשך. בקשרי ילדים הורים ומחנכים חשוב מאוד לזהות את הטמפרמנט של הילד ושל שותפיו לחינוך- ההורים, האחים, החברים, המחנכים. ככל שיש יותר התאמה במזג כך הקשר 'זורם' יותר. יש פחות חיכוכים ופחות תסכולים מפערי מזג. למשל- ילד שהוא פסיבי יותר עלול לתסכל הורה, שהוא אקטיבי בטמפרמנט שלו. או ילד שהוא רגיש מאוד ונרתע מקשר, יכול לאתגר הורה, שלא מקבל את הקצב של הילד ביצירת קשר. דבר שעלול ליצור עוינות, מתחים בתקשורת וקושי להתאים את החינוך לטמפרמנט של הילד. בהרצאה אסביר את מדדי הטמפרמנט עם דוגמאות רבות מחיי ילדים, וגם מבוגרים. אסביר מהו 'טמפרמנט קל' ומהו 'טמפרמנט קשה'. כיצד עובדים ביעילות עם שניהם. מה עושים כשאין באופן טבעי התאמת טמפרמנט בין הורים וילדים, הורים ומורים, אחים, וגם בין ההורים עצמם כזוג. רמז לכיוון ההתמודדות- לא חייבת להיות התאמת טמפרמנט מלאה מראש, אפשר ללמוד לשפר את ההתאמה דרך מודעות וטכניקות...




לקבל החלטות מוצלחות - הורים וילדים כאחד. קבלת החלטות היא מיומנות חשובה בכל גיל.


ילדים מקבלים בכל יום שפע החלטות- האם לשחק עם ילד זה או אחר, האם להכנס להתקלח או להתנגד, האם לוותר לאח שלהם, להרביץ, לעזור, ועוד. הורים מקבלים גם אין סוף החלטות במשפחה, בעבודה, בזוגיות. כל אחד בהתאם לגילו, ויכולתו. תוצאות ההחלטות משפיעות על מצב הרוח, היחסים, ההישגים. החלטות ההורים משפיעות על הילדים, וההפך. היינו רוצים לקבל החלטות הגיוניות וחכמות, כשלמעשה בפועל חלק מההחלטות רגשיות, ולא פועלות לטובתנו. להורים יש אחריות כפולה- גם לאיכות ההחלטות שלהם וגם של ילדיהם. בהרצאה נבין כיצד אנו מקבלים החלטות, מה יכול לקדם ומה לעכב החלטות מוצלחות 'בזמן אמת'. כיצד יכולים הורים לעזור לילדיהם לקבל החלטות ולשפר את רמת העצמאות והבחירה שלהם. אשלב בהרצאה ידע, דוגמאות, סרטונים, כל אחד יוכל לקחת ממנה מה שמתאים לחייו




הורות ישראלית מודרנית


הורות ישראלית תמיד היוותה מקור הנאה וקושי בו זמניים. מה מאפיין אותה באופן יחודי בעידן המודרני של השנים האחרונות? מנסיוני המקצועי ממפגשים עם הורים במערכת החינוך ועם הורים בכל גיל בקליניקה אני יכולה לתאר מאפיינים פסיכולוגיים של ההורות העדכנית. להערכתי האיפיון המרכזי שלה הוא הצפות רגשיות המעכבות את היכולת לחשיבה ענינית ויישום הכוונות הטובות של ההורים במציאות המורכבות כיום של חינוך ילדים. מקור ההצפות מגוון, כך למשל עומסי החיים המציאותיים (פרנסה, דירה), ציפיות גבוהות של ההורים מעצמם ומהילדים, פגיעות נרקסיסטיות, בלבול ערכים ומטרות, חרדה ומתח רב מול שינויי המודרניזציה (מסכים). חוויה מורכבת של נסיון לשרוד בהווה במציאות הישראלית, ובו בזמן לגדל בהצלחה את דור העתיד.

ההצפות הרגשיות גורמות לפגיעה בתיפקודי הקורטקס הנבון ובשיקול הדעת, ולתגובות FIGHT FLIGHT FREEZE מהירות והישרדותיות מהמוח הלימבי ומהאמיגדלה. תגובות לימביות אינן מספיקות כדי להתמודד עם מצבי הורות מורכבים. זו הסיבה שהורים רבים 'יודעים מה צריך לעשות'. כשהם רגועים ופנויים הם אמפטיים, קשובים, ולעיתים גם יודעים לשים גבולות, ולכוון את הדרך הערכית של ילדיהם. אך בזמן הצפה- יש כעס, חרדה, עוינות, בושה, אשמה, האשמה, פגיעה בערך של ההורים והילדים.

האתגר בהורות המודרנית הוא לזהות את מוקדי ההצפה, להקטין את נזקיה, ולחזק את אסטרטגיות ההתעשתות והויסות העצמי של ההורים. כך יוכלו לתפקד בתוך 'טווח היעילות שלהם'. לממש את פוטנציאל ההורות שלהם במציאות הורית מודרנית ומורכבת. זה אפשרי.

בהרצאה איישם מושגים מתאורית הסומטיק אקספיריאנס של פיטר לוין לתחום ההורות המודרנית.





האתר נבנה ע"י

thatsIt_logo_white.png
  • Heli Barak Stein Facebook

© כל הזכויות שמורות לחלי ברק שטיין, 2019