השיח החינוכי והציבורי כיום עוסק כיום בהאשמת אחרים – שהם גסי רוח, לא מכבדים, משקרים, רדודים, לא שווים וכדומה. ההתלהמות הזו יכולה להיות כנגד יחידים, כנגד קבוצות חברתיות או תרבותיות, כנגד מפלגות פוליטיות, כנגד הורים, מורים, שכנים, בני משפחה, נותני שרות, ובעצם מי לא? . כל צד מאשים את רעהו, ובטוח שהוא ההפך- 'אני אדיב, רציונלי ומנומס, האחרים הם חוצפנים, גסי רוח, ובורים'.

זהו מאמר מקיף המסביר בצורה יישומית כיצד לנהל את מרכיב הדיאלוג הרגשי במשוב של מנהלים לצוות שלו, ולהורים. כיצד לעבוד עם התנגדויות, כיצד לשלב כלים של תקשורת חיובית סוגסטיבית, יישומים מגישת הסומטיק אקספיריאנס לוויסות רגשי, וטכניקות של הקשבה פעילה ואמפטית. מיקוד המאמר אינו על 'מה לומר במשוב' אלא על הניהול הרגשי של הדיאלוג בין נותן ומקבל המשוב. כיצד לשפר את איכות הדיאלוג ולהשיג את מטרותיו- שיפור התיפקוד המקצועי, והתקשורת בארגון.
המאמר פונה למנהלים שעדיין מתלבטים לגבי נחיצות המשוב, ולמנהלים המאמינים מאוד במשוב, ומחפשים לחזק את הטכניקה שלהם במתן משוב למבוגרים בארגון שלהם: מורים, הורים, אנשי הרשות, ועוד. יישום נעים לכם.

במאמר אסביר כיצד יחידים בקבוצה, מבטאים בהתנהגותם את אישיותם האישית וגם את המאפיינים והצרכים של הקבוצה. אכוון כיצד יכולים אנשי חינוך להתמודד עם תופעות חברתיות בגישה קבוצתית.

במאמר אסביר את המקורות של התופעה הקבוצתית של שעיר לעזאזל, ואציג כיצד מורים והורים יכולים להתמודד ביעילות עם התופעה

בניגוד להרגלי אני מפרסמת עבורכם מצגת ולא מאמר. במצגת אני מתיחסת לגישות מגוונות להדרכה מתוך האמונה שידע על הדרכה יכול לתרום לגיבוש 'תפיסת ההדרכה' הטבעית. במיוחד שמתי דגש על מפגשי הדרכה קבוצתיים , ועל הדילמה איך לקשר תוכן- ותהליך בהדרכה. איך להשאר במשימה המרכזית שהיא 'תכני ההדרכה', ולהתייחס גם לתהליכים במפגש (התנגדויות שונות למשל) כך שלא יחסמו את התוכן, ואולי אף ייקדמו אותו. המצגת היא תאורטית- יישומית, וניתן להעזר בה לשטח. אני מודה למדריכים איתם נפגשתי, ושכנעו אותי שגם מצגת יכולה לעזור, ולא רק מאמר. תהנו, חלי

להיות קשה לבעיה ורך לאדם- זהו אתגר חינוכי מרכזי שמורים והורים מתלבטים בו. כיצד לשמור על גבולות וסמכות עם ילדים, ובו זמנית גם להיות קרובים ואכפתיים כלפיהם. המאמר מתאר את מקורות הדילמה, מציע דרך אינטגרטיבית לראות את המשמעת והאכפתיות משולבים ביניהם מציע כפתרון מעשי את מודל התקשורת החיובית הסוגסטיבית. שילוב של תיקוף וסוגסטיה בכוחות הילדים שבשילוב עם גבולות משיג את מטרת הסמכות והקרבה בו זמנית.

מצגת מהרצאה למורים למורים חדשים במערכת החינוך. יישומים מגישת הסומטיק אקספיריאנס לוויסות הצפות, וחיזוק החוסן
- לזהות ולנרמל רגשות אופייניים למורים חדשים. לזהות את ההגיון שלהם. לקבל אותם.
- לחזק את החוסן של המורים החדשים
- לזהות ולווסת הצפות רגשיות.
- GROUTH MIND SET: לשמור על עמדה של למידה והתפתחות מתוך הקשיים בשנה הראשונה.

סיכמתי עבורכם מושגים מרכזיים מהתאוריות המובילות כיום בארצות הברית בתחום חקר ההצלחה ובריאות הנפש.
כך קרול דווק (grouth mind set) אדם גרנט (givers- takers- matchers) אנג'לה דקוורת' (grit) וויואק מארט'י (loneliness) ,מתמצית הרעיונות המוצגים לכם תוכלו להתרשם מהרעיונות המרכזיים של התאוריות, ומהתמיכה המחקרית בהם. תוכלו גם לצפות בהרצאות מוקלטות בכל נושא. בהמשך תוכלו להעמיק במה שיעניין אתכם. בהנאה ובהצלחה, חלי

מאמר מציע מודל עם ארבע המלצות מעשיות להטמעה יעילה של ההכלה במערכת החינוך. מומלץ להקים קבוצה למורים לעיבוד רגשותיהם ולחיזוק המוטיבציה הפנימית שלהם להכלה. לחזק את מיומנויות ההתמודדות של המורים בגישה מכילה עם 'מקרי קצה' בכתה עצמה (אסטרטגיות ויסות רגשי, והתיחסות לכתה כקבוצה בכלל ולהתנגדויות בפרט). חשובה במיוחד ההדרכה הקבוצתית למורים על תאורי מקרים מהשטח, שתאפשר למידה והתפתחות אישית ומקצועית ביכולות ההכלה והשילוב. הנכם מוזמנים לקרא ולקחת מהמאמר לעשיה החינוכית שלכם

פערים במיצ"ב בתקשורת בין מורים החווים את התקשורת בינם לבין התלמידים חיובית מכפי שחווים אותה התלמידים. במאמר יש הסברים לפער והצעות לבתי הספר כיצד להתמודד כיצד לשפר את הדיאלוג בין המורים לתלמידים לשפר את האכפתיות הקרבה ביניהם.

במאמר אסביר מהו דימוי עצמי, כיצד הוא מתפתח. מה ההשפעות של דימוי עצמי נמוך וגבוה. ובעיקר, מה הדרכים המעשיות והיישומיות שניתן להפעיל כדי להגביר את הדימוי העצמי אצל ילדים, ואצל מבוגרים

המאמר מיועד למורים, ליועצות המנחות מורים, לפסיכולוגים חינוכיים, למדריכי החינוך הלא פורמלי. לכל מי שמנחה דיונים רגשיים בקבוצות חינוכיות .
רוב הדוגמאות שלי יתייחסו לכתות וחדרי מורים, אך ניתן ליישם את העקרונות שיוצגו במאמר גם לקבוצות דומות (למשל, קבוצות חברתיות, קבוצות של החינוך הלא פורמלי)

במאמר יוסברו ההבדלים בין התמודדות עם בעיות משמעת ומוטיבציה בכתה בגישה הפרטנית אל מול הקבוצתית. יפורטו תהליכים קבוצתיים המסבירים בעיות בכתה, יויוצעו דרכי התמודדות מעשיות

בשנה רגילה היינו כיום בעיצומם של מאפייני סוף השנה
כל שנה זה קורה – פסח עובר, אחריו יום העצמאות ומיד שבועות, סיום השנה מתקרב... זו 'הישורת האחרונה' של השנה, סוף השנה כבר באופק, ואפילו שיש עוד מספר שבועות של לימודים בלוח השנה, נראה שהתלמידים, הכתות, ההורים ואולי גם המורים עצמם כבר סיימו את השנה.

מדריך יישומי למורים והורים. הבנת מהות המוטיבציה, הגורמים המעכבים אותה, והדרכים לחזק אותה- בחיים בכלל ובבית הספר בפרט. במאמר המלצות רבות שניתן להפעיל בבית ובכתה.

חלק מתפקיד מנהלי בתי ספר הוא לעכוף סמכות ומשמעת על מוריהם. במאמר יש סקירה של המכשולים המונעים מנהלים רבים מלעכוף את המשמעת ביעילות- עמדות וטכניקות חסרות. בחלקו השני של המאמר יש הסבר של טכניקות יישומיות לשיפור הסמכות הניהולית לשיפור משמעת המורים בבית הספר.

כשילדים מתפרצים, הורים ומורים נוטים לשאול ולדבר יותר מידי... המאמר מסביר כיצד לפעול 'בנוהל חרום' במצבים של התפרצויות זעם, תסכול, עלבון, חרדה ולחץ של ילדים. כיצד להרגיע אותם תוך כדי השמת גבולות וסיום המשבר במינימום נזק לילד ולהורה. מדובר בתקשורת חיובית סוגטיבית, מהירה ויעילה לטובת כולם.

כולנו כבולים להרגלים. חלקם חיוביים וחלקם מציקים לנו, ובכל זאת קשה לנו להפטר מהם. במאמר אסביר כיצד נרכשים הרגלים, וכיצד הם מפעילים אותנו באופן אוטומטי. בהמשך אתאר כיצד אפשר לשנות הרגלים, כל פעם הרגל אחד- במאמץ, תוך מודעות ותרגול, עד שהרגל לא רצוי יוחלף בהתנהגות מתחרה שהיא חיובית ורצויה לנו יותר. במאמר אתאר את לולאת ההרגל כפי שמסביר אותה צ'רלס דוהיג (2013) בספרו 'כוחו של הרגל', ואתיחס גם לגישת המיינדפולנס המציעה גם היא טכניקות לשינוי הרגלים.
כל זאת במאמר מעשי ויישומי, שכל אחד מהקוראים יכול לקחת אותו לחייו, לשינוי הרגלים קטנים וגדולים. לבחירתכם.

עדכון מודרני למשפטו של הפילוסוף הצרפתי רנה דקארט מהמאה ה 17: אני חושב משמע אתה קיים. טענת המאמר שההוויה המודרנית היא שהאדם מרוכז בעצמו, בכעסיו ברצונותיו, עלבונותיו וסערותיו הרגשיות ולכן אינו מסוגל לראות את הזולת כסוביקט נפרד ממנו. הסיבות לכך הן בעיקרן נוירולוגיות-קוגנטיביות מהמוח, וחלקן תרבותיות. המאמר מפרט את הסיבות בתוספת דוגמאות יומיומיות עם המלצות יישומיות לשיפור ההתיחסות הנעימה של כל אדם לעצמו אך גם לזולת.

אנשים בכלל והורים בפרט רוצים להשפיע על דעותיהם של מי שחשוב להם. אנו מנסים לשכנע באמצעות טיעונים רציונליים ולא ממש מצליחים. ד"ר טלי שרוט
(2018) מסבירה בספרה "מה זה משנה? איך אנחנו מצליחים (ומתי אנחנו נכשלים) לשנות את דעתם של אחרים" חלק מהסיבות לכך, ומעלה דרכים מבוססות מחקר לשכנוע יעיל. הצטרפתי אליה והוספתי מנסיוני הקליני והחינוכי בעבודה עם הורים, ילדים ואנשי חינוך כדי להציג בפניכם מאמר יישומי שישפר לכם את יכולת השכנוע שלכם . האם כבר הסתקרנתם והשתכנעתם להמשיך לקרא? מקווה... יהיה לכם שווה ומעניין... חלי

במאמר מתואר כיצד ניתן להשתמש בסוגסטיות וטכניקות נוספות של תקשורת חיובית, במצבי לחץ וקונפליקט בבית ובכתה.
המאמר משלב ידע תאורטי ודוגמאות מהשטח. מאפשר יישום מעשי להורים ואנשי חינוך. נכתב על ידי חלי ברקש שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית

אנשים נוטים לשפוט ולהאשים אחרים שהם גסי כוח, מעצבנים . אנחנו לא רואים את עצמנו במראה, שהלא גם אנחנו פעמים רבות כאלו- לא מכבדים, קצרי רוח ומעליבים. במרוץ היומיום, בהשרדות הקיומית 'הפוסל במומו פוסל'. פעמים רבות אנו קוטלים אחרים בחולשתנו אנו. קשה לנו לעצור ולבחון את עצמנו ואת אחרים לעומק המורכבות של המצב. קשה לקיים תהליכי מנטליזציה- חשיבה של מניעים ותובנות שהיא זו שמאפשרת להפסיק את התוקפנות הפוגעת בכולם. במאמר אני מנתחת את התופעה ומציעה טכניקות להגביר את המודעות העצמית לחולשותינו האנושיות, ולדרך לקיים דיאלוג לגביהן . מאמר יישומי תמיד, ובמיוחד בחגים. שנה טובה!

סיכום הגישה הרציונלית- אמוטיבית של אליס. הסבר האמונות הלא רציונליות המעוררות בנו רגשות שליליים, והדרך לווסת רגשות אלו דרך התדיינות וויכוח עם המחשבות הלא רציונליות. ביסוס דיבור פנימי רציונלי העוזר לווסת את הרגשות.

המאמר מתבסס על הרצאה בנושא עולמם החברתי של ילדים בכתות ה'ו', ועל פרק בנושא בספר 'תקשיבו לי רגע'.

המאמר פונה להורים לילדים העומדים להכנס לכתה א'. המאמר משלב תאוריה ויישום. מסביר את מאפייני הבשלות לכתה א', ואת חשיבותם למשימות הנדרשות בגיל זה. המאמר מדריך את ההורים כיצד ללוות את ילדיהם לכתה א', כך שיצליחו וגם יהנו ממנה. מומלץ!

אסיפת הורים היא הזדמנות חשובה למפגש משמעותי בין ההורים למורים ולגננות. אסיפת הורים ראשונה בשנה היא חשובה במיוחד. המאמר שלפניכם מציע דרך לנהל את האסיפה בדרך נעימה ומקצועית.
מיועד לכל אנשי המקצוע במערכת החינוך

המאמר עוזר למורים כיצד להיות הומניסטים 'בזמן אמת' של לחץ ותובענות בכתה. להמשיך להכיל, לקיים דיאלוג עם המתבגרים. מטרת המאמר לעזור למורים לתרגם ערכים הומניסטיים נחשקים כמו סובלנות, התחשבות וכבוד האדם למעשים יפים. לממש את הכוונות ההומניסטיות להתנהגות שכזו בתנאי השטח. וזו משימה לא פשוטה.

כיצד ללוות את הילדים ליום הראשון ללימודים. לתת חשיבות ליום הראשון, ובו זמנית לדעת שזהו רק יום אחד מתוך שנה שלמה שיש ללוות בה את הילדים ברגישות

המאמר מדבר על שלושה סוגי שיחות - קטנות , בינוניות וגדולות. לכל אחת מאפיינים, מטרות, וטכניקות שונות. שיחה קטנה ולא אישית, שיחה בינונית אישית, ושיחה גדולה שנוגעת לתכנים רגשיים פגיעים. המאמר ממליץ כיצד להבחין בין סוגי השיחות , ולדעת להשתמש בתבונה בכל סוג במקום המתאים. כך יוכל כל אדם להרחיב את יכולות הדיאלוג שלו.

מודל שיטתי לדיאלוג בין מורים להורים בבית הספר. המודל מדריך כיצד לתכנן את הדיאלוג בשלושת שלביו. מתייחס לעולמו הפנימי של המורה, לדיאלוג של המורה עם עצמו, ובהמשך גם לדיאלוג שלו עם ההורה. יש התיחסות גם להקשר המערכתי , כמובן לילד. הכל בהתחשב במטרות השיחה. המודל מציע כלים להתמודדות עם התנגדויות, אסטרטגיות להעמקת הדיאלוג, וכמובן- שמירה על רצף שיחות.

הורים ואנשי חינוך באים מכוונה טובה לעזור לילדים. ובכל זאת לעיתים העזרה לא יעילה בגלל שלא תוכננה היטב, או בגלל גורמים רגשיים (חרדה, תסכולים, מאבקי כוח) שמעכבים. במאמר אנסה להסביר את הגורמים, ואת דרכי ההתמודדות איתם

כסף, נושא מרכזי ומשפיע בחייו של כל אדם מילדות ועד בגרות. הטענה המרכזית במאמר היא שההתיחסות לכסף היא ברובה רגשית, ולא מספיק ענינית ובוגרת. תפקיד ההורים בכל גיל לחנך את ילדיהם בתחום הפיננסי, לתת להם ידע, ללמד אותם מיומנויות, ולעזור להם לגבש עצמאות כלכלית. בהמשך החיים ישנה המשימה של כתיבת הצוואה,שגם היא בעיקרה רגשית.
במאמר מתואר התהליך ההתפתחותי של יחסי ילדים והורים סביב נושא הכסף. מוצעות דילמות ודוגמאות רבות, וניתנות המלצות לתהליך החינוכי שיכול לקדם ילדים ומשפחות בהתמודדות יעילה בנושא הכסף.

התנגדויות בקבוצה הן חלק בלתי נמנע מהתהליך הקבוצתי. מנחה מיומן יכול לזהות את מקורות ההתנגדות, להעלות השערות ולנסח התערבויות שיקדמו את הקבוצה למטרתה. מנחה מיומן יכול לעשות שימוש בהתנגדויות כחלק מדיאלוג אפקטיבי עם הקבוצה. כשמבינים את המסרים המועברים בהתנגדות אפשר לקדם את הקבוצה למטרה שלה. לקדם את המשימה ולא לתת להתנגדות לחסום אותה.

המאמר עוסק בהתנגדויות בקבוצה ומקשר בין מושגי הסומטיק אקספיריאנס של פיטר לוין, המתאר תהליכי ויסות של המוח הלימבי וגזע המוח מול הצפות, ובין מושגי האנליזה הקבוצתית של ביון, על קבוצת הנחות בסיסיות וקבוצת עבודה.
בחלקו הראשון של המאמר אסביר בקצרה מהי התנגדות בקבוצה לפי גישות קבוצתיות מסורתיות. בהמשך אפרט עקרונות מרכזיים של גישת ה-SE (סומטיק אקספיריאנס) על פי פיטר לוין, ויישומיה להתמודדות עם התנגדויות בקבוצה. אציג חיבורים בין ה-SE לתיאוריה של ביון על קבוצות. לסיום אפרט תפקידי מנחה בהתמודדות עם התנגדויות בקבוצה לפי גישת ה-SE.

במקרים רבים הדרכה מתבצעת בקבוצה. להדרכה הקבוצתית יתרונות רבים: השיתוף בקבוצת קולגות מקצועית יכול לתת תמיכה רגשית, להרחיב את ההבנה, ואת טווח העזרה הניתן. עם זאת על מנחה ההדרכה הקבוצתית להיות מיומן בעבודה עם תהליכים קבוצתיים כדי להפיק יתרונות אלו. אם לא מקפידים על כללים מסוימים עלולה להיות פגיעה באיכות ההדרכה

במאמר ניתן למצוא הסבר מפורט כיצד עובדים עם הפעלות ותרגילים בקבוצה. מה הם שיקולי הדעת בבחירת הפעלה, וכיצד מנחים אותה בקבוצה כדי לקדם את מטרתה

במאמר מפורט מודל הנחיה בקו- יתרונות וחסרונות ההנחיה בשניים בקבוצה. שלבים התפתחות ההנחיה הזוגית, ומה מומלץ לעשות כדי לשפר את התקשורת הזוגית בהנחיה.

המאמר מציע מודל להנחיית קבוצות דיון רגשי בקבוצות חינוכיות- בכתות, בחינוך הלא פורמלי, ובקבוצות להתפתחות אישית . יש במודל התיחסות להבנת העמדות שעלולות לחסום הנחייה יעילה של דיון רגשי, ופרוט של טכניקות מעשיות להנחייה בפועל של הדיון.

במאמר מוצעות טכניקות דיאלוג בעבודה עם קבוצות וצוותים . טכניקות דיאלוג מול היחיד בקבוצה , וטכניקות דיאלוג מול הקבוצה כשלם. הטכניקות יעילות בהובלת קבוצות, צוותים במערכות וארגונים.

במאמר מובאים מאפיינים על שלבי התפתחות קבוצה על פי תאוריות מרכזיות- מקנזי ומקוויפרס, הגישה האנליטית (סרווי), תאוריות יחסי אוביקט (על פי חני בירן) תאוריות הפוקל קונפליקט (ליברמן) ופוקס (על פי עמי פרגו).
בהמשך הובאו המלצות לתפקידי מנחה בשלבי התפתחות שונים.

במאמר מתוארים התהליכים הקבוצתיים המתרחשים בכתה בשלב סיום השנה מפסח ואילך על פי תאוריות שונות. מוסברת החוויה של התלמידים והמורים, ומוצעות טכניקות לדיאלוג שיישפרו את תהליך סיום השנה. יעזרו לסיים את שנת הלימודים בהצלחה ובסיפוק

כפסיכולוגית, מנחת קבוצות ומורה אני עובדת עם כתות וצוותים חינוכיים רבים. תופעה נפוצה היא תלונות על בעיות משמעת ומוטיבציה המחבלות בתהליכי הלמידה בכתה. מורים ניגשים לכתות בגישה דטרמניסטית – מרגישים שכמו שהכתה התחילה את השנה ככה היא תהיה גם בהמשך. אם הכתה טובה יהנו ממנה כל השנה, ואם הכתה קשה יסבלו ממנה כל השנה. הנבואה מביא לכעסים, יאוש, ולחץ ונוטה להגשים את עצמה. מקשה על המורים להציב יעדים ריאליים על מנת לקדם את הכתה

Teachers often confront discipline and motivation problems in the classroom: children may interrupt, talk back, arrive late, or disobey rules. Some children lack motivation and suffer from anxiety and learning difficulties. In terms of the social composition of the class, in many classrooms there is a child who is overbearing, aggressive, rejected, and takes the role of class clown. Discipline and motivation problems make it difficult for teachers to achieve their objectives of teaching and educating children in a supportive, safe classroom environment and to feel that the work of teaching is as satisfying and enjoyable as they would like.

Parents Ask
How can we teach our child to be disciplined?
Why doesn't he do as he's told? Why doesn't she recognize boundaries? What can we do to get them to listen without arguing?
Answering and advising on behalf of the children is sixteen-year-old Dan:

This is the introduction of the book : "The child's voice". it has 16 questions that parents ask and children answer in first person. It is advised to read also the chapter about discipline

לקראת נקיונות הפסח כתבתי מאמר על העקרונות הדומים בין נקיון הבית לבין הטיפןל בנפש, ובמערכות היחסים שלנו. כך למשל, אנחנו מנקים, מסדרים, מווסתים טמפרטורה, מעלים לבוידם- גם בבית וגם בנפש. בשני המקרים העבודה קשה, אך מתגמלת ומשפרת את איכות החיים. לקרא ולהנות!!!!

כתבתי בנימה אישית על הדמיון בין הגוף והנפש- על העייפות, על בולימיה רגשית, על וירוסים אנושיים, ועל איך מקבלים תגובה אלרגית מאנשים
הצעתי רעיונות כיצד אפשר לתחזק את הנפש טוב יותר, שתהיה רגועה ומסופקת עד כמה שאפשר

להיות עבד משמעו להיות כבול להתנהגות של אחרים- לכעוס ולהעלב בגלל אחרים. להיות בני חורין משמעו לבחור את הרגשות, הפרשנויות, והתגובות שלך. לפעול ממיקוד שליטה פנימי
על כך במאמר היישומי שלפניכם

המאמר הקצר מדבר על החרויות האישיות שלנו, ועל הזכות הלא ברורה מאליה שיש לנו בחיינו.

במאמר מוסבר כיצד ניתן לזהות מצבים בהם טוב לנו. כיצד ניתן להעצים ולהגביר את נוכחותם בחיינו. זאת בצד אילוצים ודרישות שיש בחיי כולנו, ורגישויות אישיות שמקשות באופן בלתי נמנע על כל אחד מאתנו להיות מרוצה ולהרגיש את הטוב.
המאמר משלב מחשבות ותובנות עם עצות מעשיות, מבוסס על התנסות אישית, מקצועית, על פי גישת המיינדפולנס והסומטיק אקספיריאנס.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​