כשילדים מתפרצים, הורים ומורים נוטים לשאול ולדבר יותר מידי... שואלים את הילדים שאלות רטוריות עצבניות 'למה את/ה מתנהג/ת ככה?!'. מסבירים לילדים בהגיון למה לא היו צריכים להתנהג ככה. מתעצבנים ומאשימים את הילדים למה הם לא נרגעים מהר, ובפועל מלבים את ההתפרצות של הילדים, ואת תחושת חוסר האונים והרגשת הכשלון שלהם כשלא מצליחים להרגיע את הילדים. בהרצאה אסביר כיצד ההצפה של הילדים המתפרצים 'מדביקה' את המבוגרים, שמאבדים את השליטה ושיקול הדעת שלהם. לכן הראשונים שצריכים להתעשת הם המבוגרים. דרך זיהוי מתי הילדים צריכים מהם תגובה של 'נוהל חרום'. מהם המצבים של התפרצויות זעם, תסכול, עלבון, חרדה ולחץ של ילדים בהם התגובה צריכה להיות ברורה ענינית ויעילה. כיצד להרגיע את הילדים תוך כדי תיקוף רגשות הילדים (שהם עכשיו בהתפרצות) תוך השמת גבולות (מה מותר ומה אסור לעשות ) ואמונה שההתפרצות תיכף תיגמר (סוגסטיה חיובית). גישה זו של תקשורת חיובית סוגסטיבית תביא לסיום המשבר במינימום נזק לילד ולהורה .תאפשר לחזור בהקדם לשגרה לטובת כולם.

בשני סוגי היעוץ נפגשים במטרה להקל על מצוקה.

מפנים 50 דקות לשיחה. יושבים בחדר שקט ונוח ללא הפרעות.

מדברים, מקשיבים ומבינים לעומק את הבעיה, מחפשים פתרון.

תכיפות השיחות נקבעת ביחד. במשותף על ידי הפסיכולוג והפונה.

לעיתים מספיקה שיחת יעוץ חד פעמית, ממוקדת בשאלה.

לעיתים קובעים פגישות נוספות להכנס לעומק חיי האדם ומאפייניו.

בשני סוגי היעוץ נפגשים במטרה להקל על מצוקה.

מפנים 50 דקות לשיחה. יושבים בחדר שקט ונוח ללא הפרעות.

מדברים, מקשיבים ומבינים לעומק את הבעיה, מחפשים פתרון.

תכיפות השיחות נקבעת ביחד. במשותף על ידי הפסיכולוג והפונה.

לעיתים מספיקה שיחת יעוץ חד פעמית, ממוקדת בשאלה.

לעיתים קובעים פגישות נוספות להכנס לעומק חיי האדם ומאפייניו.

הדגש בהרצאה יהיה על דרכים בהם יכול המורה ליצור דיאלוג עם תלמידים תוך כדי ההוראה בכתה – יצירת קרבה, בטחון ומוטיבציה בכתה, בשילוב עם שמירת משמעת .כיצד יכול המורה להתיחס לתהליכים הרגשיים המתלווים באופן בלתי נמנע ללימודים הקוגנטיביים בכתה- סקרנות , עניין וסיפוק, בצד חרדה מכשלון , לחץ, תחרות, קנאה בין המתבגרים.נדבר על הדרך בה יכול המורה לווסת את הלחץ שלו בניהול הכתה- לחץ שהתנהגויות של ילדים מקשים מעוררת במורים, וכך גם עומס דרישות. ככל שמורה מווסת את הלחץ שלו- כך יוכל לנהל בדרך יעילה יותר את הלחץ של תלמידיו בכתה. בנוסף- נדבר גם על הגישה של ‘תקשורת חיובית סוגסטיבית’- שילוב של תיקוף לתחושות הקיימות בכתה (גם שיעמום, אנטי ללמידה, ולחץ) , השמת גבולות ברורה (מה מותר ואסור) וסוגסטיה (השמת אמונה חיובית שתגשים את עצמה- למשל, שהילדים יודעים גם הם שצריך להתנהג כראוי ולהמשיך ללמוד גם כשקשה). מורה משדר שהוא רואה את הילד ורגשותיו, מאמין בו שהוא מסוגל להתנהג כיאות ולהתעשת- בכך יש קרבה ואכפתיות לילד וגם כבוד , ובו בזמן הוא לא מוותר על דרישת המשמעת. שגם זה בעיני כבוד ואכפתיות לילד. בהרצאה אסביר את הגישה עם דוגמאות שלי ושל המשתתפים.

יעוץ / טיפול מסורתי מתנהל בחדר טיפול במפגש פנים אל פנים תוך קיום קשר עין.

הפסיכולוג והמתייעץ נמצאים פיזית באותו מרחב. היעוץ האינטרנטי מתרחש 'בחדר טיפול וירטואלי' כשפסיכולוג והמתייעץ יכולים להיות מרוחקים גאוגרפית. מה שמקשר ביניהם הוא האינטרנט, המחשב, הטלפון.

השיחות האינטרנטיות נערכות בסטינג ברור כמו בטיפול רגיל - קובעים מראש יום ושעה מוגדרים.

עולמם הפנימי של ילדים עשיר- הם מרגישים וחושבים בעוצמות. את רגשותיהם ומחשבותיהם הם מעבירים בדרכים ישירות (אומרים) ובעיקר בדרכים עקיפות. לעיתים חסרות להם מילים, ופעמים רבות המסרים לא מודעים אף להם. ילדים מאותתים באופן סמוי על תחושותיהם. אם בהתנהגויות ואם ברמזים. כך למשל ילד הטוען שמשעמם לו מנסה אולי לאותת שקשה לו, וילד שצועק שלא אכפת לו מנסה לומר שאכפת לו מאוד אלא שהתייאש. לנו המבוגרים לא קל להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הילדים. לחלקם קשה לנו להקשיב- אם בגלל שהמסרים קשים (הילד מעביר עלינו ביקורת) אם בגלל שהמסרים לא מקובלים עלינו בשיפוט הבוגר שלנו (מה פתאום הוא לא רוצה ללמוד, זה חשוב) ואם בגלל שאנחנו ממהרים לענות ולהיות צודקים עוד לפני שהקשבנו והבנו את הילד. בהרצאה אפרט את המחסומים להקשבה מדויקת לילדים. אסביר כיצד ניתן להבין מסרים סמויים, וכיצד ניתן לנהל דיאלוג אמפטי ומקדם כדי להבין אותם טוב יותר.

בהרצאה יוסברו מחד הצורך האנושי בגבולות, ומאידך הקשיים בשמירת גבולות על ידי דמויות הסמכות (הורים, מורים) בעידן המודרני. אנו בתקופה המעבירה מסרים סותרים של צורך בסמכות ומשמעת מחד, וצורך בדמוקרטיה מאידך. בהרצאה נכיר את הפרשנויות האישיות שיש לכל אחד מאתנו על 'המשמעת הרצויה'. במיוחד נתמקד בציפיות הלא ריאליות שיש לרבים למשמעת מלאה, מהירה, 'מחייכת' והגיונית. ציפיה ל'משמעת פנימית'- אחריות, במקום שאינה אפשרית. ציפיות אלו גובות מחיר יקר של כעס מיותר המפחית מיעילות תהליך המשמעת. בהרצאה יוצע מודל ציפיות ריאלי המתאים למשמעת לילדים בגילאי הגן ועד גיל ההתבגרות. נדבר על טכניקות מרכזיות 'לדבר משמעת' עם ילדים (בבית/בכתה), להיות 'קשים לבעיה ורכים לבני האדם', לשמור על גבולות אך בדרך הומניסטית ומכבדת.

יעוץ / טיפול מסורתי מתנהל בחדר טיפול במפגש פנים אל פנים תוך קיום קשר עין.

הפסיכולוג והמתייעץ נמצאים פיזית באותו מרחב. היעוץ האינטרנטי מתרחש 'בחדר טיפול וירטואלי' כשפסיכולוג והמתייעץ יכולים להיות מרוחקים גאוגרפית. מה שמקשר ביניהם הוא האינטרנט, המחשב, הטלפון.

השיחות האינטרנטיות נערכות בסטינג ברור כמו בטיפול רגיל - קובעים מראש יום ושעה מוגדרים.

היעוץ האינטרנטי עדיין פחות נפוץ מהיעוץ פנים אל פנים. אבל הוא רוכש לו אוהדים רבים המרגישים נוח דווקא בדרך זו המאפשרת להם נוחות (לא צריך ליסוע לשום מקום) פרטיות (לא פוגשים איש בדרך) ונינוחות (ישיבה מול המסך, מקלה לעיתים לאנשים שלא מרגישים נוח לשבת באינטימיות מול אדם פנים מול פנים).

מבחינתי, אחרי 12 שנים של יעוץ בסקייפ, אני מרגישה בטחון בדרך יעוץ וטיפול באינטרנט עם מבוגרים. נוצר קשר טוב, קרבה, ואנשים משיגים את מטרותיהם בטיפול וביעוץ.

לילדים האינטרנט - הסקייפ אינו מתאים.

בהרצאה יוסברו מחד הצורך האנושי בגבולות, ומאידך הקשיים בשמירת גבולות על ידי דמויות הסמכות (הורים, מורים) בעידן המודרני. אנו בתקופה המעבירה מסרים סותרים של צורך בסמכות ומשמעת מחד, וצורך בדמוקרטיה מאידך. בהרצאה נכיר את הפרשנויות האישיות שיש לכל אחד מאתנו על 'המשמעת הרצויה'. במיוחד נתמקד בציפיות הלא ריאליות שיש לרבים למשמעת מלאה, מהירה, 'מחייכת' והגיונית. ציפיה ל'משמעת פנימית'- אחריות, במקום שאינה אפשרית. ציפיות אלו גובות מחיר יקר של כעס מיותר המפחית מיעילות תהליך המשמעת. בהרצאה יוצע מודל ציפיות ריאלי המתאים למשמעת לילדים בגילאי הגן ועד גיל ההתבגרות. נדבר על טכניקות מרכזיות 'לדבר משמעת' עם ילדים (בבית/בכתה), להיות 'קשים לבעיה ורכים לבני האדם', לשמור על גבולות אך בדרך הומניסטית ומכבדת.

היעוץ האינטרנטי עדיין פחות נפוץ מהיעוץ פנים אל פנים. אבל הוא רוכש לו אוהדים רבים המרגישים נוח דווקא בדרך זו המאפשרת להם נוחות (לא צריך ליסוע לשום מקום) פרטיות (לא פוגשים איש בדרך) ונינוחות (ישיבה מול המסך, מקלה לעיתים לאנשים שלא מרגישים נוח לשבת באינטימיות מול אדם פנים מול פנים).

מבחינתי, אחרי 12 שנים של יעוץ בסקייפ, אני מרגישה בטחון בדרך יעוץ וטיפול באינטרנט עם מבוגרים. נוצר קשר טוב, קרבה, ואנשים משיגים את מטרותיהם בטיפול וביעוץ.

לילדים האינטרנט - הסקייפ אינו מתאים.

ילדים נתקלים במהלך חייהם בבעיות שונות: לימודיות, חברתיות ורגשיות. מרגישים עקב כך מצוקה, כעס ותיסכול. לעיתים הילד מעונין בעזרת המבוגרים (הורים, מורים) ולעיתים המבוגרים הם אלו המוטרדים מהבעיה ורוצים לעזור לפתור אותה. רוב המבוגרים מנסים לעזור בכך שהם מסבירים לילד כיצד לפעול, נותנים עצות ומכוונים אותו לפתרון הרצוי בעיניהם. פעמים רבות נסיונות אלו לעזור אינם מצליחים- הילד מרגיש כועס, מותקף, ודוחה את העזרה. בהרצאה יוסבר כיצד מבין כל הורה/מורה באופן סוביקטיבי את תפקידו החינוכי 'לעזור לילד'. תפיסת התפקיד יכולה לעיתים לחבל בהגשת עזרה אם היא אינה ריאלית. בהמשך תוצע דרך מומלצת לדבר עם ילדים כשהם במצוקה. להקשיב, לגלות אמפטיה, להבין במדויק מה הבעיה, ולחפש עם הילד פתרונות המתאימים לו. לקיים דיאלוג המקרב בין המבוגר לילד ומאפשרת לו לסייע ביעילות. דגש יושם על היכולת של המבוגר להישאר תומך והומני גם כשהתקשורת עם הילד מאיימת ולא נעימה.

עולמם הפנימי של ילדים עשיר- הם מרגישים וחושבים בעוצמות. את רגשותיהם ומחשבותיהם הם מעבירים בדרכים ישירות (אומרים) ובעיקר בדרכים עקיפות. לעיתים חסרות להם מילים, ופעמים רבות המסרים לא מודעים אף להם. ילדים מאותתים באופן סמוי על תחושותיהם. אם בהתנהגויות ואם ברמזים. כך למשל ילד הטוען שמשעמם לו מנסה אולי לאותת שקשה לו, וילד שצועק שלא אכפת לו מנסה לומר שאכפת לו מאוד אלא שהתייאש. לנו המבוגרים לא קל להבין את המסרים הגלויים והסמויים של הילדים. לחלקם קשה לנו להקשיב- אם בגלל שהמסרים קשים (הילד מעביר עלינו ביקורת) אם בגלל שהמסרים לא מקובלים עלינו בשיפוט הבוגר שלנו (מה פתאום הוא לא רוצה ללמוד, זה חשוב) ואם בגלל שאנחנו ממהרים לענות ולהיות צודקים עוד לפני שהקשבנו והבנו את הילד. בהרצאה אפרט את המחסומים להקשבה מדויקת לילדים. אסביר כיצד ניתן להבין מסרים סמויים, וכיצד ניתן לנהל דיאלוג אמפטי ומקדם כדי להבין אותם טוב יותר.

תוכנת סקייפ, או HANGOUT של GMAIL , עם מצלמה .

בתי ספר רבים מדווחים על פער מדאיג במבדקי המיצ"ב בין חווית המורים המרגישים שאכפת להם, והם קרובים בפועל לתלמידים, לבין חווית התלמידים הטוענים שהמורים לא קרובים, לא אכפתיים ולעיתים גם משפילים . הפער מטריד במיוחד בבתי ספר בהם הושקע מאמץ רב בקשר עם התלמידים גם מתוך תפיסה לחשיבות הקשר וגם בתרגום התפיסה לעשייה- קוימו שיחות אישיות, קבוצתיות, ניתנה עזרה לתלמידים, ובכל זאת לא ניכרה תוצאה מספקת. בהרצאה אסביר מספר מקורות לפער, ולכל אחד מהם אציע מספר דרכים לצמצם אותו. כך למשל, המושגים בהם אנו משתמשים בשיח עם עצמנו ועם התלמידים על הקרבה והאכפתיות הוא מופשט, ולכן מטבעו קשה להגדרה ברורה ולהסכמה על טבעו. מה שהמורה מתכוונת בכך שהיא 'משקיעה ואכפתית בתלמיד' אינו אותה החוויה של התלמיד לגבי מה זו השקעה ואכפתיות של מורה. אי אפשר להתווכח על חוויה. אפשר כן, לדבר עליה ולתרגם אותה למושגים התנהגותיים, לשאול את התלמידים 'מה זאת אכפתיות עבורם?' שיפרטו 'התנהגויות אכפתיות ולא אכפתיות'. לדבר על קונפליקטים מובנים בתוך סיטואצית אכפתיות המורה- למשל , כשמורה לא מספק דרישה של תלמיד, האם עדיין אכפת לו? . תלמידים וגם מבוגרים נוטים לפרש מושגים באופן פשטני, ותפקיד המחנך לעזור לילדים לרכוש את המושגים בצורתם המורכבת כפי שהם מתבטאים ביום יום החינוכי. אפשר גם להבין את החוויה של התלמידים מההיבט התרבותי של גילם, וההיבט של המורים מחווית גילם ותפקידם, להבין היכן קשה לבטא אכפתיות במצבי לחץ ותסכול בחינוך ועוד. ההבנה של מקור הפערים, תעזור להפחית את התסכול והאכזבה מהתוצאות, ולכוון לשיפור הדיאלוג עם התלמידים, שהוא בפני עצמו מקדם קרבה ואכפתיות.

תוכנת סקייפ, או HANGOUT של GMAIL , עם מצלמה .

הדימוי העצמי שלנו הוא הדרך שבה אנו תופסים את עצמנו, והערך שאנו נותנים לעצמנו- חיובי גבוה, או שלילי נמוך. דימוי עצמי נמוך פועל לרעתנו: פוגע בתחושת הערך, מקשה להתאמץ כדי להצליח, ופוגע גם ביחסים החברתיים בגלל הפרשנויות השליליות שהוא מייצר. דימוי עצמי חיובי פועל לטובתנו: מדרבן אותנו להתאמץ ולהצליח, מחזק אותנו גם כשקשה, ומעודד אותנו ליחסים חברתיים טובים. הורים ומורים רוצים ומוכנים לעשות 'הכל' כדי לחזק את הדימוי העצמי של הילדים, אך לא תמיד יודעים כיצד. בהרצאה יוצגו הדרכים השונות לחיזוק הדימוי העצמי של הילדים, דרכים הניתנות ליישום בכתה ובבית.

להורים ולמחנכים חשוב מאוד ללמד ילדים ערכים. שיפנימו את כללי החברה 'ושיתנהגו כמו שצריך'. מאמינים שערכים הם דבר הכרחי, שיעזור לילד להשתלב טוב יותר בחברה ולהיות מבוגר מתפקד ומצליח. ואכן כך. חשוב שילדים יהיו חרוצים, מנומסים, ישרים, אוהבי תרבות, וכו'. כך גם מבוגרים. במציאות קיים קושי רב בהקניית ערכים, ובחיים לפיהם. פעמים רבות החינוך לערכים נעשה בדרך של הטפות מוסר, כעס וענישה על הפרת ערכים. הערכים מועברים באופן צדקני של 'ראה וקדש', שקשה ליישמו בחיים עצמם (אל תשקר, אל תלשין- מי יכול לעמוד בערכים כאלו בצורתם הטוטלית?). כתוצאה מחוסר היעילות של החינוך הזה לערכים הילדים לא מתנגדים והמבוגרים מתוסכלים.

בהרצאה יסביר למבוגרים 'ילד מייצג' בשם חבריו הילדים כיצד ניתן לדבר על ערכים 'בגובה העיניים'. כיצד ניתן להקנות ערכים באמצעות דיאלוג ריאלי ותומך. למשל, כיצד יכולים המבוגרים להיות מודל ריאלי ללמידת ערכים, כיצד ניתן להפוך את הערכים 'מפלקטים על הקיר' למפת דרכים שעוזרת בחיים עצמם.